בשבוע שעבר בחדשות ערוץ 10 שודרה סדרת כתבות שעסקה באנשים שיצאו ממירוץ העכברים, החליטו שהם לא רוצים יותר לרוץ אחרי הכסף והכבוד, ומעדיפים להשקיע במשפחה. אנשים שמעדיפים חיים צנועים, פשוטים ואקולוגיים על פני קניות אינסופיות ובילויים בקניון הקרוב, וקהילות שיתופיות שמצאו פתרונות יצירתיים ליוקר המחיה.
רבים רואים בתופעות האלו חריגות ואת האנשים שהוצגו בכתבות כאאוטסיידרים ו"עופות מוזרים".
ובאמת, קשה למצוא הרבה אנשים שיוצאים מהעבודה באמצע היום כדי לאסוף את הילדים מבית ספר או משפחות שבהן ההורים מחליטים מתוך בחירה לחיות בצנעה ולהימנע מקניית מותרות.
כש-80% מהמשפחות במינוס, די ברור שרוב האנשים קונים דברים שאינם צריכים, בכסף שאין להם.
ובאמת, אם נסתפק בפחות האם רמת החיים שלנו תעלה או תרד?
אם נחיה ממה שיש לנו וגם נחסוך קצת לטובת עתידנו ועתיד ילדינו, האם נחיה פחות טוב?
ואם נחליט לוותר על בילויים יקרים וקניית עוד בגד או צעצוע לילד, האם יהיה פחות מאושר?
מודה ומתוודה שבאופן אישי, אני ומשפחתי חיים איפשהו באמצע בין הקצוות - לא מנהלים קריירות עם שעות אינסופיות אבל גם לא כל יום בצהרים עם הילדים. לא מוותרים על בילויים, אבל גם לא קונים מכסף שאין לנו. לא חיים בפזרנות וגם לא בסגפנות. למה? כי בחרנו את הדרך שנכונה לנו, ומשרתת את המטרות והערכים שלנו בחיים.
ויתרתי על משרה טובה ובטוחה בחברה יציבה שמשכורת נאה לצידה, ובחרתי בדרך של הגשמת חלום מקצועי לצד זמינות גבוהה יותר למשפחתי. החלטתי לצאת לדרך עצמאית על כל הסיכונים (וגם הסיכויים) שבה.
תקופות כלכליות קשות בעברנו לימדו אותנו איך לבלות בתקציבים נמוכים, ומזה למדנו שגם מהפשטות אפשר ליהנות, לפעמים אפילו יותר. היום, גם כשיש לנו אפשרות כלכלית לבילויים יקרים יותר, הרבה פעמים אנחנו בוחרים דווקא בפשוט ובצנוע. פשוט כי זה נעים לנו.
* * *
מוזמנים לשתף בתגובות.
בקרו בדף הפייסבוק שלי
לאן כולם רצים? הפרק השני בסדרה
